למדתי לרכב על אופניים בגיל מאוחר עד מבוכה, ובאחת הפעמים שרכבתי להנאתי פשוט עפתי ושברתי איבר לראשונה בחיי.

ברקע התנגנה השורה let me take you down cause I'm going, ועוד אח"כ אומרים שדברים כאלה קורים סתם כך.

היה לי חלום נהדר ולכן אני משתפת.

אני וחברה ועוד הרבה אנשים שאני מכירה, אבל לא באו איתנו, יושבים באיזה היכל תרבות או אולם תיאטרון, רוצה לומר שבאולם נגה אבל באותה מידה זה יכול להיות משהו הרבה פחות קול, וצופים בהופעה של הביטלס.

אני לא זוכרת מה הם ניגנו, אבל הם לבשו את מדי הסרג'נט פפר ולמרות זאת השיער והשפם שלהם לא תאמו לסגנון בו דבקו במציאות (קצר יחסית ומשופם).

במקום זה, כולם גידלו שיער וג'ון לנון הגדיל לעשות וטיפח קארה חלק שנראה מעט פיאתי, קצת כמו של סיה.

ההופעה נגמרה, הם באו מהאיזור בו ישבנו והחלו לחלק חתימות.

יש לציין שזה כבר מוטיב חוזר וידוע -

פעם חלמתי שאני בפסטיבל קאן ומזדמן לי לדבר עם אנג'לינה ג'ולי על השטיח האדום ולבקש חתימה, אז היא חתמה בחוברת האנגלית שלי (מבהיר כמה מזמן זה היה, מה גם שבאותן שנים ראיתי לראשונה את נערה בהפרעה והכל התחבר). 

היה גם חלום בו חברת ההייטק בה אבא עבד נותנת חסות לאוסקר, אז אנחנו נוסעים לטקס וטום הנקס משוחח איתי וחותם במחברת שהייתה לי באותה התקופה - הכל היה כל כך חד עד שבבוקר לאחר מכן חיפשתי את המחברת רק ליתר ביטחון.

מדהים שאלו הדמויות שעולות בחלומותיי. מרד נעורים? אפילו לא בחלומות.

בכל מקרה, הייתי אחת הראשונות לקבל חתימה, הם היו נורא נחמדים אבל פול נפנף אותי בנימוס בטענה שהוא לא מרגיש טוב, הבנתי לליבו.

אח"כ יצאנו לרחוב, שנראה כמו סמטאות מתחם נגה אבל הרגיש קצת אחרת. בשלב הזה כבר הייתי לבד, כשלפתע התחוור לי שאני ביפן. הכל היה נורא עדין ומרומז, זה לא שפתאום ראיתי מיליון שלטי ניאון ביפנית, אלא הסתובבתי באיזור ירוק ויפה כמו בתמונות של גל מפתיתים, אני ממש בטוחה שהחלק הזה של החלום באשמתו.

בדיעבד אני מרגישה שהפוסט קצת חסר פואנטה אבל החלום מצא חן בעיניי.

אני אוהבת לחלום באנגלית (החלק של יפן היה באנגלית פחות או יותר), כי זה מזכיר לי איך הרגשתי טוב כשהייתי חולמת באנגלית בהשפעת המגורים בפנימיה, או כשהייתי מתעוררת ומיד פוצחת בשיח עם השותפות בשפה שהיא לא שפת האם שלי, רגעים קטנים מפעם שגרמו לי להרגיש גדולה.

נסיים ברגע אחר מפעם - בנובמבר הראשון, חודש לפני החזרה לארץ לביקור לרגל חופשת החורף, הייתי חולמת פעם בשבוע לפחות שאני אורזת מזוודה, בודקת שהכל במקום, נעמדת ליד הדלת ומתעוררת לפני שאני מספיקה לחזור הביתה. בזמנו לא היה משהו שיכול היה להכאיב לי באותה הצורה, היום אני כבר חולמת הפוך.