יום שבת, 29 באוקטובר 2016

I don't like Saturdays


קליפ כל כך חום-אפור שהוא בוודאות צולם ביום ראשון אחר הצהריים, המקבילה הבינלאומית של שבת
(שבת בבוקר בישראל = שבת, דיכאון שבת אחרה"צ בישראל= יום ראשון)

החיים בנכר לימדו אותי שמותר (ומותר) לאהוב את יום שבת כשבסופו מחכה עוד יום חופש.

הנה כמה דברים שיהפכו את השבוע ליום חופש אחד גדול:

1) חולצות פסים מושלמות שהזמנתי מ-Zucker Studio.
לא רק שהן אמורות לנחות מחר במשרד (דברים יפים באמצע יום העבודה שלא הגיעו מהבייקרי תמיד משמחים) אלא גם שבעת קנייתן למעשה הכשרתי את חולצות הפסים שיש לי מזארה (כותנה, שרוול 3/4, מפתח וי, שחור-לבן ולבן-שחור) לתפקידן החדש בתור בגד פנאי. עוד לפני כן הייתי מסוגלת להעביר בהן כל שעה משעות היממה, אך הרכש החדש והאיכותי יחד עם ההכרה שהן לא הכי מחמיאות* הביא לכך שעכשיו אני רובצת בשיק.


*משהו בבד בשילוב הוי המכובד לאין חזה שלי, שילוב שפסל בעבורי גם את חולצת הפסים עם הרקמה בשרוולים מגלביה שחמדתי.

2) פרויקט מירוק הצרפתית שלי.
בחודש וחצי האחרונים טיילתי בצפון ספרד ומצאתי עצמי על תקן דוברת ספרדית סבירה לעת מצוא, מהסוג שנותן לך נקודות אצל זקנות ספניוליות, אבל לא היה לי ספק שלפני שאני קופצת לזרועות שפה חדשה ודי מתמסרת עליי לחזור ולהתחנף לאחותה הקשה להשגה. אני אוהבת את הרעיון של חוג למבוגרים. לפני הנסיעה הלכתי לשיעורי גאגא פעמיים בשבוע עם חברה במשך חודש עד שההזעה בצוותא הפכה בלתי נסבלת בחום יולי-אוגוסט, אבל ההתנתקות מהסתם והיומיום לטובת משהו היו ממכרים ועתה אני מחפשת מקור חדש. אני מתלבטת בין האמבטיה לבין המכון הצרפתי - האחד רוקנרול והשני צרפתיה נמוכת קומה וחמורת סבר, מחר אחליט, אשמח להמלצה.

היום ראיתי לראשונה את פריז בוערת ופתאום הרגשתי איך הכל נופל במקום ושעכשיו הגעתי לאזורים הנסתרים של האזכורים התרבותיים וגם וואו כמה america's next top model רכבו על הז'רגון והעולם הזה, שלא לדבר על זה שהפרק האחרון של עונה 4 של סקס והעיר שבו קארי עולה למסלול עוד יותר אהוב עכשיו. הסרט מהמם ביופיו.

3) השעה שהרווחנו ושבעצם כבר הספקתי לבזבז. לפחות כבר לא שבת.

אין תגובות:

פרסום תגובה