בד"כ אני עפה על קאברים רק אם הם מטלטלים לגמרי את הביצוע המקורי (ע"ע רד בנד וa-wa)

אבל הדבר הכי טוב בגרסה הזו היא שהם כמעט ולא נגעו במקור, זה עדיין מלא אור

מחשבות קלילות יחסית לעת סופ"ש -

1) בגדול, בא לי שסופי מצטנר תחזור ללוק מהז'אנר הנימפי משמאל ושיפסיקו לעשות לה את מה שזה לא יהיה מימין-

הנימוק ההתחלתי שלי (לעצמי) היה משהו בסגנון "לאן נעלמו התום והרוך?" ואז כששמתי את התמונה מהתצוגה של דיור הבנתי שגם שם היא ממש לא נראית בת 14 ושעצמות הלחיים שלה חותכות לי את המסך של הלפטופ.

ובכל זאת, ההפקה (ב-xnet, לא פחות) קצת צורמת לי בעין עם כל הגרביוני רשת והחזיות שבעולם. לא צריך להצטלם לעד עם 3 קוקיות וסוודר מנייר אלומיניום לשער של לאישה (לא נשכח ולא נסלח), אבל אפשר לתת לה להיראות יותר כמו עצמה.

בכלל, מרגיש לי שאם בניינטיז היו את הסופרמודלס ובמילניום החדש פתאום הגיחו כל הסלבס וגנבו להן את השערים של ווג (או מגזין את) והקמפיינים, דווקא בשנים האחרונות אני שמה לב לזה שיש דוגמניות בכל מקום. אפילו בשכבה שלי היו כמה בנות שעשו כל מיני קמפיינים קטנים ומתחככות באנשים מהתעשייה, ואם בפריפריה זה קורה אז במרכז בוודאות שיש אינפלציה.

את מי אני הכי אוהבת מהדור הנוכחי של הדוגמניות* (*שלא עושות במקביל תכנית אירוח/דרמה מוזיקלית יומית ואשכרה עובדות בזה)? נועם פרוסט, ללא ספק.

2) בא לי סניקרס חדשות ויש לי צורך ממשי בתיק גב אחר. דא עקא, אני גרועה ממש בקבלת החלטות מהזן הזה. אני חושדת שזה טמון בכך שאני מתעקשת לחפש אלטרנטיבות חו"ליות למלאי הקיים בארץ, ואז מתמלאת תהיות לגבי המידה/איך שזה ייראה עליי/משמעות החיים.

קווים מנחים לסניקרס - שלא יגרמו לי להיראות כמו הדודה שיוצאת לטיולים עם ג'ינס ונעלי ספורט.

קווים מנחים לתיק הגב - אם קאנקן, שיהיה בצבע הכי יפה שקיים (ספוילר: כנראה שעוד לא ייצרו אותו), ואם baggu, אז שיהיה בצורה של הדגם הקודם ולא בצורה הנוכחית עם שני כיסים קדמיים ואפיל של תיק גן (ספוילר: not gonna happen).

בינתיים, טוענים לכתר - 

3) בא לי שTame Impala יבצעו את השיר (קאבר לאאוטקאסט כמובן) ששמתי למעלה בהופעה שלהם ביולי. 

השורה הזו מקפלת בתוכה שני דברים - 

האחד, אני כל כך שמחה שהם מגיעים. בזמן האחרון אני רוצה יותר ויותר לנסוע לפסטיבל מוזיקה כלשהו ובכל שנה יש את הלהקות שבגללן אני חשה פספוס נורא בדיעבד שלא נסעתי ומה יקרה אם בפסטיבלים הבאים הם לא יהיו, והם ממש ברשימה הזו.

השני, השיר הזה כל כך טהור ומושלם. אהבתי אותו עוד כששידרו את הקליפ למקור בניקולודיאון נונסטופ, ונפלתי על הקאבר רק השבוע, מוזר לי לחשוב על הזמן שעובר.